top of page
תמר קנובל
שנה ב׳ במחלקה לתקשורת חזותית
1/14
הכתבים שלנו
עמית צפריר
"מעשה עיר" הוא פרויקט פלייסמייקינג (Placemaking, יצירת מקום בתרגום חופשי) המבוצע בשיתוף עם אמנים צעירים ירושלמים ותושבי השכונות בעיר.
מעשה עיר
מאת: אביה לוי וחן גבאי
אני זוכרת את הרגע הזה. ניצבת מול המראה בחדר המשותף לי ולשלוש חיילות נוספות באכסניה בפתח תקווה. פותחת את הכפתור של החולצה הירוקה, מסתכלת על תג היחידה שלי, על התוספת המושחלת לכומתה: 'צלם צבאי'.
מאת: עמית שמיר
שחור לבן
״את הצילומים האלה צילמתי בזמן שצעדתי עם חבר טוב ברחובות הקסומים של הרובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים, באחד הלילות של חג-המולד. הייתה במקום אווירה קסומה וקדושה של שנה חדשה. כל האורות שהאירו את הסמטאות הצרות והאפלות, הצבעוניות והדימויים החגיגיים – גרמו לנו להרגיש כאילו אנחנו נמצאים בסרט אסקפיסטי של דיסני.״
למה לי שחור לבן עכשיו?
למה אנחנו חוזרים לשחור לבן? בימינו, צילום סרט בשחור לבן מתויג באופן מידי כאמנותי או בפשטות - לא מסחרי. ישנם צופים רבים שממש סולדים מצפייה בסרטים בשחור לבן . לי יש אהבה גדולה לסרטים בשחור לבן. יש בהם משהו גולמי וחשוף, כמו לראות את הפיגומים של הסרט. כאשר במאי בוחר כך בימינו, עולה השאלה למה לצלם סרט בשחור לבן היום? מה המשמעות של הבחירה הזאת?
מאת: ניר גילעת
היפ הופ שחור לבן
ב-4 ביולי ינחת הישר לבימת הבארבי בתל אביב אחד הראפרים החמים בסצנת ההיפ הופ בשנתיים האחרונות – ליל דיקי. שמו המקורי הוא דיוויד אנדרו בורד, בן למשפחה יהודית ממעמד בינוני גבוה בפנסילווניה ובוגר תואר בניהול עסקי. לעולם ההיפ הופ הוא התגלגל במקרה אחרי פרויקט מוצלח בעבודה.
מאת: עמית צפריר
עמית שמיר
טלי זמורה
אביה לוי
ניר גלעת
שיחה עם פדרו גראס
עמית אולמן, או בשם הבמה שלו פדרו גראס, עושה הכול מהכול. הוא שחקן, משורר, מעבד, מוסיקאי, ראפר, במאי ומחזאי. הוא כתב, ביים ואף שיחק בתפקיד הראשי בשני מחזות, "הטרגדיה של מקבת" ו"העיר הזאת", הוציא לא מזמן אלבום בשם "חצי סוגריים", והרשימה עוד מתמשכת.
מאת: טלי זמורה
מאת: צליל רובינשטיין
אמונה
אללה הוא אכבר, Praise the lord ואלוהים אדירים שגורים בפינו מימים ימימה.
בין אם מדובר באדם דתי או באתאיסט מוחלט, שאילת שאלות וחיפוש תמידי אחר משמעות, אל ואמונה הנם מנת חלקנו. עבורי נראה כי אין יום, שעה ושנייה בהם מחשבותיי לא עורכות דיון יהודי מעמיק במחלוקות פנימיות לגבי אמונתי.
האונה השמאלית
״נפגשנו בירושלים, בשיח המוסיקלי הים תיכוני שהיה לפני חמש או שש שנים. האמת שזה היה לפני שידענו בכלל לנגן מוסיקה טורקית. שנתיים אחר כך, איציק ואני התחלנו לנגן ביחד כדואו וגם בכמה הרכבים שונים. לאט לאט המפגש בינינו החל לעצב את הטעם המוסיקלי אחד של השני.״
אזגילר - Exgiler
מפעל משלך
בית ישן-חדש ליצירה בירושלים
כשקבוצת בית ריק, המתמחה בהפיכת מבנים נטושים לסביבת יצירה פורה, חברה לקבוצת אמנים ירושלמים שחיפשו בניין כדי לממש את הפרויקט שיזמו, הם לא תיארו לעצמם לאן יוביל שיתוף הפעולה הזה.
מאת: אביה לוי
נופר כהן, שנה ב׳ במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
מאת: נטע כשר
מיכאל אבשלום, יוצר מוזיקה אלקטרונית עצמאי, יליד ירושלים, ואור לביאד, ציירת וצלמת מתחום האופנה, שעברה לירושלים ממרכז הארץ לפני שנתיים.
״שמנו לב שירושלמים רבים משתמשים במילה 'לחץ' באופן כמעט יומיומי. ״
במה וקוקטייל
אלה יהודאי
מדריך מקוצר לכתיבת שירה וכיצד להניע אותה
אין מלאכת אמנות הנגועה בתפיסות רומנטיות ומיסטיות כמו מלאכת השירה. רגע היווצרות השיר הוא בעיני רבים מעין רגע קדוש, על-טבעי. זהו רגע שכוחות על-אנושיים מתערבים בו לטובת האדם הפשוט ומעבירים דרכו תבונה ויופי עילאיים. בתרבות הפופולרית רגע הכתיבה מוצג כשיא בחיי המשורר, קתרזיס רגשי הנובע מסבל, תלאות ותהפוכות דרמטיות. זו אותה התפיסה של "תַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת" (ביאליק).
מאת: ערן שפירא
bottom of page