פופ למאמינים / Gotta Have Faith
מאת: עמית צפריר
:פלייליסט שירי פופ חובה מהאייטיז
Madonna – Papa Don't Preach
Cyndi Lauper – Girls Just Wanna Have Fun
Tears For Fears – Head Over Heels
Prince – Purple Rain
Kate Bush – Running Up That Hill
Micheal Jackson – Billy Jean
Eurythmics – Sweet Dreams
David Bowie – Let's Dance
Simple Minds – Don't You (Forget About Me)
תודה לעומר קציר על הסיוע בבחירת השירים לפלייליסט
כאשר החל לעבוד על אלבומו עטור השבחים 'Faith' חלה תפנית. בין אם במטרה להגיע לקהל בוגר יותר או כדי לייצר מרחב לגדול בו בעצמו, האלבום הזה הביא משהו אחר. עדיין פופ משובח אבל כזה שלוקח את עצמו הרבה יותר ברצינות. לדוגמה, הסינגל הראשון שיצא ב-1987 'I want Your Sex' היה נועז הרבה יותר ולמעשה לא הושמע ברוב תחנות הרדיו,
וב-MTV שודר רק בשעות לילה מאוחרות. תחנות הרדיו שכן העזו להשמיע את השיר פרסמו גרסה מצונזרת, 'I want your Love'. האלבום שיצא בשלמותו בסוף שנת 1987, הציג את ההבנה המעמיקה של מייקל את התרבות השלמה מאחורי המוסיקה הפופולרית. הוא המציא מחדש את התדמית שלו (את תספורת המאלט המביכה של האייטיז החליף שיער עם ג'ל, זקן מעוצב, ז'קט עור וג'ינס קרוע). האלבום זכה להצלחה גדולה בארצות הברית והיה למעשה האלבום הנמכר ביותר ב-1988 ועם עוד 20 מיליון מכירות בינלאומיות. שיר הנושא שלו 'Faith' היה הסינגל הנמכר ביותר. יתרה מזו, להיטים מהאלבום הגיעו למקום הראשון גם במצעדי ה-R&B וההיפ- הופ, והוא למעשה האלבום הראשון שהוקלט על ידי מוסיקאי לבן שהגיע למקומות הגבוהים במצעדים הללו.
האלבום הזה ומה שעתיד לבוא אחריו מייצגים עבורי נאמנה את ההבנה המעמיקה של פופ, שהיא – פופ ממציא את עצמו כל הזמן מחדש, ואתה מוכרח להיות תמיד בתנועה. כפי שניסח זאת מייקל בעצמו: "אף פעם לא הפריע לי להיתפס ככוכב פופ. אנשים כל הזמן חשבו שאני רוצה להיתפס כמוסיקאי רציני, אבל זה לא נכון, אני רק רוצה שידעו שאני רציני לגמרי לגבי מוסיקת פופ".
כמו עוף החול, גם מייקל נפרד מהאלבום 'Faith' באלבום הבא שלו '90 Freedom'. נפרד ממנו בסטייל, באופן שלא משתמע לשתי פנים – רואים אותו מפוצץ
ג'וקבוקס שמשמיע את השיר 'Faith' ושורף את מעיל העור המזוהה כל כך עם האלבום. מחזיר את התוהו ובוהו כדי לייצר משהו חדש לגמרי. כשנשאל איך הוא עשה את זה, בנה ופירק כל פעם ואז בנה מחדש, הוא ענה, "לא יודע, תמיד הייתה לי אמונה בעצמי."
שנת 2016 גבתה הרבה קורבנות, ביניהם יקיר הפופ ג'ורג' מייקל, שנמצא מת בדירתו בבוקר חג המולד. ג'ורג' מייקל לא הוכתר כמלך הפופ, אבל אין ספק שחותמו הושאר על כל מה שנקרא פופ בימינו. קולו הרך והקטיפתי בבלדות והמלטף בעוצמה בשירים הקצביים הוא אחד הגוונים הייחודיים שקיבלנו בעשורים האחרונים בעולם המוסיקה הפופולרית, וההסתכלות הרצינית שלו על פופ כיצירת אמנות הגדירה סטנדרטים לדורות. הוא נולד כג'ורג'יוס קיריאסוס פאנאיוטו בלונדון בשנת 1963 לאב יווני ואמא בריטית רקדנית. כבר בתיכון פגש את אנגרו ריג'לי, שלימים הפך להיות שותפו ללהקה Wham! להקת הפופ האולטימטיבית שהביאה לנו להיטים כגון 'Last Christmas' וגם 'Wake Me Up Before you Go Go' (בהצלחה בלהוציא את השיר הזה מהראש שלכם).
כמו בני נוער רבים, מייקל מצא נחמה בעולם האסקפיסטי של הפופ, והוא חקר בצורה אובססיבית את המבנה ואת ההפקה של שירי הפופ המובילים של תקופתו. הוא כל כך אהב פופ שהוא נעשה ממש מומחה בתחומו ואפילו ראה את עצמו שגריר או נציג מוביל לז'אנר. "או שאתה רואה את מוסיקת הפופ כסגנון אמנותי בן זמננו – או שאתה לא," אמר פעם בראיון "ואני בהחלט רואה בזה סגנון אמנותי.
זה הסגנון היחיד שנמצא בתזוזה כל הזמן."
והוא באמת יצר מוסיקה כזאת. Wham! הייתה להקת פופ במובן הכי עמוק של המילה. השירים היו קצביים, מלאים בהוק ליינס (משפט מוסיקלי קליט שמטרתו למשוך את האוזן) והם השקיעו רבות בתדמית ההרכב – חולצות קצרות וגזורות בהתאם לתקופה, צבעים עזים וריקודים שהיום מביך להביט בהם.
אבל מייקל לא היה מסוג האנשים שמתרצים בקלות, ולאחר תקופה החל להתעייף מהתבניתיות של ההרכב. תוך כדי טורים אינטנסיביים בעולם הוא החל לאסוף חומרי סולו, במסגרתם שחרר את הלהיט הענק 'Careless Whisper'. הסינגלים הללו הכינו את הקרקע לשלב הבא של קריירת הסולו שלו.