מאיפה במקור:

כל חיי גדלתי בקטמון הישנה בירושלים ובשנים האחרונות עברתי לקריית יובל. אהבתי מאוד את אזור קטמון – בשישי בערב הוא קסום.

​

תחומי יצירה:

שרה, כותבת ומלחינה, בעיקר בסגנון פופ-רוק עם נגיעות של פולק או אלקטרוני.

​

האירוע:

הוצאתי סינגל ראשון ממש עכשיו – 'Dreaming', ובקרוב יבואו נוספים. מוזמנים לעקוב בפייסבוק וביוטיוב.

​

מסלול אמנותי:

האהבה הראשונה שלי הייתה ציור. מכיתה ג' הלכתי לשיעורי ציור אצל הציירת נעמי בריקמן הנפלאה, והיה לי ברור מאוד שבזה אני אמשיך. אבל עם השנים התחשק לי גם להתרחק מאזור הנוחות שלי ולצאת מהגולם שלי – כי הייתי נורא ביישנית – ולשיר. התחלתי לשיר די מאוחר, רק בכיתה י' כשגרתי עם המשפחה שלי שנה בארה"ב. בבית הספר הייתה אפשרות להצטרף ללימודי פיתוח קול קבוצתיים ונורא התלהבתי. כשחזרתי לארץ בכיתה י"א רציתי להמשיך, אז אימא שלי מצאה לי מורה לפיתוח קול, ומשם המשכתי גם לבגרות במוסיקה. אחרי הצבא החלטתי שאני רוצה ללמוד לתואר במוסיקה ולהמשיך את התהליך שהתחלתי, להמשיך לצאת מאזור הנוחות. אבל הייתי מלאת לבטים. לפני ארבע שנים התחלתי ללמוד באקדמיה למוסיקה במסלול לשירה רב-תחומית, ושם פגשתי את המורה מעורר ההשראה שלי, עופר כלף, שדחף אותי לנסות גם להלחין ולא לפחד. הייתי ביקורתית מאוד כלפי עצמי וזה חסם את היצירתיות שלי, אבל כשהצלחתי להשתחרר התחלתי להלחין ולכתוב ומצאתי את הנישה שלי במוסיקה. לפני כמעט חצי שנה התחלתי לעבוד על אלבום בכורה שיכלול חומרים מקוריים שלי, עם המפיק והמעבד איתי תמרוב. זה תהליך לא פשוט בכלל לעבד ולהפיק את המוסיקה הגולמית ויש המון החלטות לעשות, אבל זה תהליך מדהים.

​

תחומי השראה:

מה שמעורר אצלי השראה במוסיקה זה הרגשות שלי ושל אנשים אחרים. להתבונן בסיפור של כל אחד, במה עובר עליו, מה עובר עליי – ולכתוב על זה. להסתכל בטוב, במכוער, בעצוב ובשמח.

לצייר מעין תמונות מצב של רגשות באמצעות השירים. למרות ששפת האם שלי היא עברית אני כותבת באנגלית כי היא מרגישה לי כמו השפה המוסיקלית שלי וזורמת ממני בטבעיות. אולי כי כל חיי הקשבתי בעיקר לשירים באנגלית.

תהליך היציאה מהמגירה:

אחרי תקופה ארוכה של כתיבת שירים, הבשלה, ועבודה עם המפיק והמעבד – הגיע הרגע לשתף את העולם במה שיצרנו ולקוות שיאהבו.

השיר התחיל בסדנה של אוהד חיטמן באקדמיה למוסיקה, הוא נתן לנו משימה לכתוב ולהלחין שיר אהבה. בשירי אני מתארת את החלום שבאהבה, התחושה שהרגליים כמעט לא נוגעות בקרקע ואת הפחד שזה ייעלם כי בסופו של דבר הכל משתנה ושום דבר לא נשאר סטטי. הרצון הוא להחזיק באהבה עד כמה שאפשר, האושר הנפלא משולב עם הפחד.

​

מה זה עבורך ליצור בירושלים?

ירושלים היא הבית שלי, מבחינתי ליצור בירושלים זה ליצור במקום מורכב. קשה למצוא בה את השקט ליצור, אבל כשמוצאים אין יותר מדהימה ממנה, יש לעיר הזאת איכויות מיוחדות שאין לשום מקום אחר.

​

איפה את רוצה לראות את עצמך בעוד שנה?

הייתי רוצה שהאלבום כבר יהיה מוכן וגמור, להופיע עם הרכב בכמה שיותר מקומות, להפיץ את המוסיקה שלי בקרב כמה שיותר אנשים, ולהיות מושמעת ברדיו. הייתי רוצה להמשיך ליצור כל הזמן, בלי להפסיק, לא משנה מה יהיו התגובות שאקבל מבחוץ. זה קשה למצוא את האיזון הזה בין יצירה לתגובות מבחוץ, ואני מאחלת לעצמי שאצליח בכך.