עם זאת, מחקרים אחרים הראו שדווקא משימות שדורשות ריכוז ושימוש בזיכרון מבוצעות באופן מיטבי בסביבה של דממה מוחלטת. הבעיה היא

שלמרבית הסטודנטים אין גישה למרחב של דממה מוחלטת, מכיוון שברוב מקומות הלמידה אנו נתקלים בהתעטשויות, בשיעול, בלחישה בקול מוגזם וברעשי

השיירה של ביבי. התובנה הזו הובילה למחקר נוסף שבדק את ההבדלים בין למידה המלווה במוסיקת רקע נעימה לבין למידה ברעשי רקע של סביבות למידה טבעיות. תוצאת המחקר הייתה שאלו שהאזינו למוסיקה מרגיעה קיבלו תוצאות טובות יותר במבחנים.

​

אנקדוטה מעניינת לבחינת הקשר שבין מוסיקה וריכוז היא מוסיקה שהולחנה עבור משחקי מחשב. מוסיקה כזאת מתוכננת ומתוכנתת לגרות את הסקרנות שלנו ולדרבן אותנו, מבלי להסיח את דעתנו ממטרות המשחק.

​

הסגנון, העוצמה והמקצבים בשיר וגם אופי התלמיד עצמו, הם מרכיבים מכריעים בהשפעת המוסיקה על הלמידה. הרבה אנשים יגידו לכם שמוסיקה קלאסית היא הטובה ביותר ללמידה אבל אין מחקרים שמוכיחים את ההנחה הזו חד-משמעית. מה שהוכח הוא שהאזנה למוסיקה יציבה יחסית, בעלת מקצב חזרתי ושעוצמתה אינה גבוהה מדי, מסייעת לריכוז. המסקנה העיקרית היא שאין תשובה ברורה על השאלה ְלמה להאזין כדי למקסם את היכולות שלך. בגדול, כדאי לנסות לבחון מה עוזר לכל אחד ואחת מאתנו ולזרום עם זה.

מוסיקה היא מרכיב חשוב בחיינו והיא נמצאת בכל מקום. אנחנו, הסטודנטים, שנדרשים לקרוא מאמרים ולכתוב עבודות, לפעמים שעות ארוכות, פוגשים אותה לא מעט גם בצומתי הלמידה. למי מאתנו אין פלייליסט למידה למבחנים? מי לא אוהב לשמוע נעימות כשהוא קורא איזה ספר או מאמר? מי מאתנו לא חיפש ביוטיוב "מוסיקה ללמידה" לפחות פעם אחת? אנשים רבים מעידים שמוסיקה עוזרת להם להתרכז אבל יש כאן סתירה – איך ייתכן שחלוקת הקשב שלנו לשתי פעולות יחד עוזרת להתרכז?

​

על אף היכולות המדהימות של המוח שלנו, הוא עדיין מתקשה להישאר בפוקוס על נושא אחד למשך זמן ארוך בגלל התת-מודע שלנו. מתברר שיש לנו שתי 'מערכות ריכוז' – אחת מודעת שעוזרת לנו להתפקס על הנושא שאנחנו עוסקים בו ועוד אחת בתת-מודע שנעה ונדה כל הזמן בין דברים שהחושים שלנו קולטים – מסננת מה עשוי להיות מידע רלוונטי עבורנו ומה לא. הצרה היא שהפוקוס הלא מודע שלנו הוא חזק ומהיר, ולכן כל תזוזה של כיסא או התעטשות של השותף יכולים להסיח את דעתנו בקלות רבה. עובדה אחרת שמוסיפה לאתגר היא שבדרך כלל אנחנו מתאמצים להתרכז במאמר לא מעניין כל כך ונטיית הלב שלנו היא לזרום עם הסחת הדעת.

​

מהיבט זה, המוסיקה היא כלי שימושי מאוד להשתקת מצב הריכוז הלא מודע. היא מעוררת רגשות חיוביים ומשתיקה את היכולת של המערכת הזו להסיח את דעתנו. קצת כמו לתת צעצוע חדש לילד קטן כדי שיפסיק להפריע לנו בזמן שאנחנו עובדים – "תת-מודע יקר, אני מנסה לעבוד עכשיו אז תשמע משהו יפה ותשתוק".

​

מרות עובדה זאת יש מחקרים סותרים בנושא חלוקת קשב בעזרת מוסיקה. לדוגמה, מחקר אחד שפורסם בירחון "Scientific Reports" גילה שאנחנו צריכים לאהוב את מה שאנחנו מאזינים לו כדי שהמוסיקה תועיל ללמידה. במחקר השמיעו ל-21 משתתפים בעלי העדפות מוסיקליות שונות מוסיקה מז'אנרים שונים בזמן שבדקו אותם במכשיר MRI. התוצאות הפתיעו את החוקרים – כשהנבדקים שמעו שיר שאהבו או שיר בסגנון המועדף עליהם, הם הפעילו אזור במוח שמאפשר לו לעבור מתגובה לסביבה החיצונית למחשבות הפנימיות שלנו. כלומר, דווקא האזנה למוסיקה שאנחנו אוהבים מביאה אותנו למחשבות פנימיות מודעות ויכולה לנתק אותנו ממה שקורה סביבנו. כמו כן, המחקר מחזק את הטענה שאולי אין סגנון מוסיקה אחד שחד-משמעית טוב ללמידה, ומה שמכריע הוא ההעדפה האישית שלנו.