יצירה מחוץ למגירה
"הארדקור וקומפוזיציה בזמן אמת - חמישה נגנים ממונטריאול, ברלין וירושלים עם כלים אקוסטיים חשמליים וסינתיסייזרים אנלוגיים".
כך תוארה הופעת ההרכב ""Air Loom Gang בהזמנה. רגע לפני ההופעה ב"מזקקה", פגשתי את חברי ההרכב כדי לדבר אתם על היצירה שלהם ועל ההופעה.
השעה 14:00 וההרכב מתכונן לחזרה גנרלית ולארגונים אחרונים. יושבים איתי לורייב ג׳סמין לה רוש (קולות), דני קוץ (אלקטרוניקה אנלוגית חיה), שוהם סכנה מנלה (כלי נשיפה), אבי כספי (פסנתר, גיטרות ואלקטרוניקה) ונועם אלבז (כל השאר).
מה ההשראה לשם ההרכב?
לורייב: בשנה שעברה כשלמדתי בבצלאל התחלתי לעבוד על פרויקט של מוזיקת נויז (מוזיקה שמבוססת על שילוב של רעש ביצירה) ונתקלתי בסיפור על ”Air Loom Gang”. מדובר בסיפור אמתי על ג'יימס טילי מתיוס, אדם מהמאה ה-18 שחווה אירוע פסיכוטי והתחיל להאמין שחבורת "אייר לום" רודפת אחריו – חבורה של ארבעה אנשים שהפעילו מכונה ענקית (Air Loom) ושיבשו את תהליכי המחשבה שלו בעזרתה, בשימוש בגזים וכימיקלים. הוא צייר רישומים מדהימים ומפורטים של החבורה ושל המכונה. מתיוס היה המקי רה הראשון של פרנויה-סכיזופרנית שנחקר בפסיכולוי גיה. התחלתי לפתח את הקונספט, ויצאה מזה הופעה של אינסטליישן נויז-ג’אם. ניגנו במבנה נטוש בעיר עם The Middle Man ,דני ,The Glove Woman Bill The King, ועוד. זה היה משוגע.
אתם רוצים שהקהל ישתתף?
שוהם: כן, לכן חשוב לנו שלא יהיו המון אנשים ושלא תהיה הפרדה בינינו לבין הקהל, שנוכל להסתכל לאנשים בעיניים. לורייב: אני אוהבת את החוויה הפיזית שנוצרת בהופעות של מוזיקה "ניסיונית" בגלל הסאונד המטורף. כשצפוף ואתה נדרש לעמוד מרחוק אתה מפספס את החוויה.
נועם: אני זוכרת הופעה אחרת שהייתה במזקקה, גם של מוזיקת נויז, אבל עדינה יותר משלנו. המוזיקאים היו מפוזרים מסביב ולא נשארו על הבמה, אבל הקהל עדיין לקח צעד אחורה. זה חדש, פעם הקהל לא היה מתרחק. אני חושבת שזה קשור לחברה שנהיית צרכנית. אנשים פסיביים יותר, מסתכלים על החיים דרך אחרים במקום לחוות אותם בעצמם.
דני: והם מצלמים הכול במקום להסתכל. זה מרחיק אותם אפילו יותר. לורייב: אתה רואה את זה קורה הרבה עם הטלי וויזיה – אנשים חיים את החלומות שלהם דרך דמויות בדויות, כמו אווטאר של אווטאר. באמנות הפלסטית, כשאני עושה מייצג שמערב פרפורמנס, אני שואלת את עצמי איך לערב את הקהל, שיתקרב ושייגע. בהופעה שלנו נשאלת אותה השאלה: "איך להפוך את זה לאינטראקטיבי?" קשה לגרום לאנשים להזיז את הגוף שלהם, זה לא מרגיש להם נורמאלי או לגיטימי. אנחנו רוצים שאנשים לא ייקחו את עצמם יותר מדי ברצינות. אף אחד לא צריך לקחת שום דבר ברצינות.
אני הולך להיות בקהל הלילה, מה תרצו שאחווה?
לורייב: החזון שלי הוא שתהיה לקהל תחושה של "טריפ", חוויה שאמאנית. אני רוצה שהקהל ירגיש שכולנו עוברים משהו יחד, שהוא אתנו על הבמה. חוויה שבה במקום פיוט ורופא אליל שלוחש איזה כישוף, יש מוזיקה. אנחנו רוצים ליצור דיאלוג, שהקהל יצא מאזור הנוחות שלו וישתגע בלי להשתמש בסמים או באלכוהול.
אם מישהו יאבד את שפיותו בהופעה זה הישג מבחינתכם?
שוהם: כן. זאת אפילו מטרה. מה שמעניין אותי במוזיקה זה לעשות דברים שונים מאוד, אבל שאנשים עדיין
יוכלו להבין אותם ולהתחבר אליהם. מה שמיוחד אצלנו הוא שכולנו מתקשרים בזמן אמת, ולכן אנחנו מצליחים ליצור חוויה מוזיקלית סוחפת. ההופעה שלנו תהיה מוי
זרה מאוד, לא כמו מופעים אחרים שיש במזקקה. אנחנו מקווים שלפחות חלק מהקהל יתחבר למוזיקה שלנו.
אתם מתכננים את ההופעות שלכם מראש?
נועם: אנחנו מנסים לא לפנות לזה בצורה אינטלקי טואלית או אנליטית מדי. זו קומפוזיציה חיה, הצורה נוי צרת מעצמה ותוך כדי תנועה. היא שיקוף של הרוחניות שלנו. מוזיקת אוונגרד. הקטע הוא לא הטכניקה, כולנו באים ממוזיקה קלאסית וג’אז, והתרגלנו להיות מוזיי קאים טונליים. עכשיו אנחנו רוצים להתחמק מהתבניות האלה ולתת מקום למשהו אחר.
אז מאיפה ההשראה שלכם מגיעה?
נועם: מסאונד טהור, מהבעה טהורה וגם מהקשר בינינו. קשה מאוד לתאר את זה. כמה מאתנו ניגנו יחד לפני ההופעה הקודמת אבל לא כולם הכירו. זה כמו להידבק מווירוס. פשוט התחלנו לנגן, בלי הכנה, בלי לדבר על זה, בלי כלום. וזה היה מדהים.
ומה יהיה היום?
אבי: לא יודע. זה סיכון גדול. כולנו לחוצים, אבל מקווים להיות מלאי השראה ולתת השראה. להיות גוף אחד שמתפקד יחד, מתואם ומתוזמן בהרמוניה פנימית. ליי צור איזה נרטיב שיתחיל ממקום רוחני פנימי ושיתפתח. אנשים שמנגנים מוזיקה ניסיונית לרוב מנגנים המון זמן יחד. פה זה שונה, גם אנחנו משתתפים בניסוי. אנחנו באים לזה ממש פתוחים ומקווים שהתוצאה תהיה פתוחה גם כן.
ריאיון עם ההרכב The Air Loom Gang